לצאת
מהארון היה בשבילי תהליך לא קל, ומצאתי את עצמי מנסה להיכנס בחזרה לתוכו כמה וכמה פעמים. רק רציתי
להיות "נורמלית", וללהיות נורמלית בתיכון הייתה משמעות אחת – להיות כמו כולן.
אם אני של היום הייתה פוגשת את אני של אז, הייתי מציעה לעצמי לקבל את הקשיים ולא להתנגד להם.
הייתי מגלה לאותה נערה שהשאלות שהיא שואלת את עצמה הן רק ההתחלה של בלבול גדול שהיא תחוש במשך שנים ושחשוב לעבור בתוכו על מנת להגיע למקום שלם.הייתי מדגישה בפניה שהבחירה שלה את מי וכיצד לאהוב היא בחירה שלה בלבד. הדעות של החברות והחברים מסביב לא ישנו את זה. גם לא הדעות של המשפחה.
בעיקר הייתי מרגיעה את אותה נערה ומבטיחה לה שהיא לא תהיה לבד. האנשים מסביבה, אלו שבאמת חשובים לה ובאמת אוהבים אותה, ידעו לקבל אותה בדיוק כמו שהיא. היא תדע אהבה ותדע חברות ותדע מהו יחד.
היא תעשה אהבה ותרגיש נאהבת ותרגיש נורמלית.כי היא נורמלית.
היום אני אומרת שאני לסבית בלי להרגיש פגומה.
אם אני של היום הייתה פוגשת את אני של אז, הייתי מציעה לעצמי לקבל את הקשיים ולא להתנגד להם.
הייתי מגלה לאותה נערה שהשאלות שהיא שואלת את עצמה הן רק ההתחלה של בלבול גדול שהיא תחוש במשך שנים ושחשוב לעבור בתוכו על מנת להגיע למקום שלם.הייתי מדגישה בפניה שהבחירה שלה את מי וכיצד לאהוב היא בחירה שלה בלבד. הדעות של החברות והחברים מסביב לא ישנו את זה. גם לא הדעות של המשפחה.
בעיקר הייתי מרגיעה את אותה נערה ומבטיחה לה שהיא לא תהיה לבד. האנשים מסביבה, אלו שבאמת חשובים לה ובאמת אוהבים אותה, ידעו לקבל אותה בדיוק כמו שהיא. היא תדע אהבה ותדע חברות ותדע מהו יחד.
היא תעשה אהבה ותרגיש נאהבת ותרגיש נורמלית.כי היא נורמלית.
היום אני אומרת שאני לסבית בלי להרגיש פגומה.
