אל תתחילי | עמית

מה שהכי הכי הייתי רוצה לדעת בגיל 13, אותו גיל מטונף ששום דבר לא מסתדר בו, בעיקר לא אני, אותו גיל שבו ההסתרה הפכה אצלי לטבע, ומעולם לא חזרה לעצמה, אף פעם לא חזרתי להיות בת 12 חסרת מודעות, ואני מתגעגעת לזה עד כאב.

אז מה לא ידעתי ואני יודעת היום כאמת מרה?

אל תתחילי. אל תתחילי במנהגים שלא תוכלי אחר כך בלעדיהם, אל תתחילי בשנאה עצמית שתהפוך לטבע שני, אל תתחילי לאכול אחרת, אל תתחילי לא לאכול, אל תתחילי לחטט, אל תתחילי להכאיב, אל תתחילי! הרבה יותר קל לא להתחיל מאשר להפסיק.

תתענייני בדברים במקום, תעשי דברים, הכי חשוב לעשות דברים, עשייה היא הצלה, ואני גיליתי את זה מאוחר מדי. אל תתחילי, אם את צריכה עזרה, דברי איתי, דברי עם חברים, תמצאי מישהו או משהו שיעזור לך לעשות. לא ממש חשוב מה. תהיי עסוקה.

את יודעת איך אני יודעת שהתבגרתי? אני מסתכלת על מתבגרים, על ילדים, וכולם יפים בעיניי, אני מרגישה זקנה מתמיד כשאני מרגישה ככה, אבל זה נכון. הצעירוּת שנראית בעינייך ככיעור היא יפה כל כך,
היא מלאת כוח, את באמת יכולה לעשות הכול. את לא צריכה נסיך שיציל אותך, ובינינו, גם אין נסיכים.

חבל שאני צריכה להגיע לגיל 35 כדי לחשוב טובות על מי שהייתי בגיל 15, וחבל שכנראה אצטרך להגיע לגיל 75 כדי לחשוב טובות על מי שאני עכשיו - מקווה שאת תהיי זו שתשברי את המעגל, זה לא שווה את זה.