הייתה סיבה טובה שהתעקשת להישאר בחיים

אני זוכרת אותך בת 14 בכיתה ז', הולכת עם גולפים וכל כך לא מרוצה שהחזה שלך מתחיל לצמוח. החזה היפהפה שלך – שהיום את כל כך מרוצה מצורתו, גם אם הוא במידה בי ולא סי – היה אז מקור לבושה ולהסתרה. לא אהבת את הפטמות שמתחילות להיראות מבעד לגולף, והתחלת ללבוש חולצות משובצות גדולות עם זוג כיסים בפרונט. התביישת כל כך בסימני הנשיות שלך – השיער בבית השחי ובפות – וגם לא שמחת במחזור שקיבלת. למען האמת, ממש הצטערת שקיבלת אותו.

ואני אומרת לך ממרום שנותיי: תאהבי את הגוף שלך ואת האישה שאת הופכת להיות. כי זה מה שיש לך, ומה שיש לך זו את.

גם בכיתה ט' הלכת בשמלות היריון רחבות, אף שהיית רזה. לאורך השנים שנאת את הירכיים שלך כל כך, עד שלא האמנת שמישהו יאהב אותך אי פעם אם יראה אותך בתחתונים או בביקיני. ואני רוצה להגיד לך שאף אחד לא מושלם, וגם אם את לא נראית כמו דוגמנית-על, את בסדר גמור, וגברים יימשכו אלייך גם אם יש לך צלוליטיס, כי את מגניבה ואת יפה ואת מיוחדת, ויש בך כל כך הרבה עומק, ואת מריחה נהדר, והעור שלך חלק וקטיפתי, ואת מנשקת נפלא, וגם תדעי בהמשך להיות אותנטית במיטה ומחוצה לה.

אני יודעת שאת חולמת על חבר ועל זוגיות ועל משפחה שתקבל אותך באהבה. צר לי לבשר לך שזה לא בהכרח יקרה, ועם כל הכאב שבדבר, חשוב שתדעי שזה לא עושה אותך פחות ראויה, יפה או מוכשרת. את מיוחדת, וייקח זמן עד שבן הזוג המיוחד יגיע אלייך. וגם כשהוא יעזוב, את כבר תדעי שאת יכולה לחיות חיים משותפים עם בן זוג, ושאם זה קרה פעם אחת – זה יוכל לקרות גם פעם שנייה. רק התאזרי בסבלנות ואל תסתפקי בפחות מתחושת האיחוד שכל כך חשובה לך.

מוזר, בהתחלה התכוונתי לכתוב לך שאולי חבל שתכנון ההתאבדות שלך (מכתב וכדורים) לא יצא לפועל, כי העולם חרא ותישארי לבד ואנשים ישברו לך את הלב לרסיסים, וגם הגנים שלך לא יעשו לך את החיים קלים, אבל אני מוצאת את עצמי אומרת לך שחשוב שתלמדי להסתכל על חצי הכוס המלאה. כן, אולי לא תהיה לך זוגיות וילדים (ואולי זה יגיע בשלב מאוחר יותר בחייך, לעולם אין לדעת), אבל תעסקי בעבודה של נתינה, ואנשים יעריכו מאוד את המקצועיות שלך ואת הרגישות, החמלה, הידע ועומק הראייה.

יהיו לך כמה חברות טובות שלא יעזבו אותך כמו כל השאר ויישארו שם עבורך באש ובמים וירימו אותך מאשפתות.

כל מה שאת צריכה הוא להאמין בעצמך ולהיות אופטימית.

את תלמדי בבודהיזם שטבע הדברים שהם משתנים, כך שיהיו תקופות רעות ויהיו תקופות טובות. אל תוותרי על החיים הללו. נכונו לך עוד דברים טובים, והעולם מלא באפשרויות.

נולדת פחות מקילו והייתה סיבה טובה שהתעקשת להישאר בחיים. תני אמון בנשמה שלך שהייתה כל כך נחושה בדעתה להישאר כאן בעולם הזה.

אני אוהבת אותך כפי שאת. אני לא מוכנה לוותר עלייך. תני צ'אנס לחיים באשר הם.